פרשת בהעלותך | ה'תשפ"ה
- דניאל דוד עטיה
- 7 ביוני
- זמן קריאה 4 דקות
1. "בהעלותך את הנרות" - הצתה עד שתהא שלהבת עולה מאליה.
אומר רש"י: "צריך להדליק את הנר עד שתהא שלהבת עולה מאליה, ולא רק שתבער לרגע."
תפקיד המשפיע, המחנך או ההורה הוא להצית את הנשמה של השני - לא כדי שיתלה בו תמיד,
אלא עד שידלוק ויתחמם בכוחות עצמו.
זו תכלית ההשפעה: להפוך את המקבל ל"מאיר".
מסר לחיים:
כשאתה עוזר למישהו - ילד, חבר, בן זוג או תלמיד - אל תסתפק בלתת לו פיתרון או השראה רגעית.
תשקיע בו עד שהוא יעמוד בזכות עצמו, יתחבר למהות הפנימית שבו ויתחיל לגדול בעצמו.
2. "ועתה יקבץ ה' את עמו" - הבקשה של משה לחלוצים.
כשמשה בוחר את שבעים הזקנים, אלדד ומידד נשארים במחנה ומתנבאים, ויהושע חושש.
משה עונה לו: "ומי ייתן כל עם ה' נביאים".
מנהיג אמיתי לא חושש מתחרות או מעצמאות של אחרים. להפך - הוא רוצה שכולם יאירו, שכולם יהיו נביאים,
שכולם יהיו מחוברים לאמת.
מסר לחיים:
אל תפחד לגדל אנשים סביבך, גם אם הם יעלו גבוה - זה לא מאיים עליך, זה מעצים אותך.
ההצלחה של האחרים לא גורעת ממך - היא ההמשך של האור שלך.
3. "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה".
משה מתלונן על הקושי לשאת לבדו את נטל ההנהגה, והקב"ה מצווה לשתף איתו שבעים זקנים.
אפילו משה רבנו, גדול הגדולים, יודע לומר: אני לא יכול לבד.
דווקא הגדולה שלו היא היכולת לבקש עזרה, לשתף, לפרק אחריות.
מסר לחיים:
אל תרגיש שאתה צריך להחזיק את כל העולם לבד. זה לא חוזק - זה ניתוק.
חוזק אמיתי הוא לדעת לשתף, לפזר אחריות ולהיות חלק מצוות, חלק ממשפחה.
4. נסיעת העננים - להתקדם רק לפי האות האלוקית.
בני ישראל במדבר לא נסעו מתי שרצו, אלא אך ורק לפי הענן.
לפעמים חנו ליום אחד, לפעמים לשנה - לפי הענן.
לא כל תנועה היא נכונה רק כי "מרגיש לנו" או "נראה לנו".
בחיים צריך לדעת מתי לזוז ומתי לשהות במקום.
מסר לחיים:
לא כל מה שבוער לך הוא נכון, לפעמים הקצב הנכון הוא להמתין, להתבשל.
אל תמדוד את עצמך לפי הלחץ של האחרים - תקשיב לענן הפנימי שמכוון אותך.
5. פסח שני - "בזמן שלא בזמן".
קבוצת אנשים שלא יכלו להקריב את קרבן הפסח בזמנו, ביקשו: "למה ניגרע?"
והקב"ה נתן להם מועד שני - פסח שני.
החסידות מסבירה שבעצם תמיד אפשר לתקן.
גם אם פספסת את המועד - עדיין אפשר ואפילו רצוי וצריך, לעשות.
לפעמים דווקא הבקשה של "למה ניגרע" יוצרת מהלך חדש של התקדשות.
מסר לחיים:
אל תיפול אם לא הצלחת, אף פעם לא מאוחר לחזור, להתחיל מחדש, להקריב מחדש את ה"לב שלך".
תמיד יש פסח שני - גם ביחסים, גם ברוחניות, גם בחלומות.
קבוצת וואטסאפ שקטה "חסידות בפרשה",
אתם מוזמנים להצטרף בקישור הבא:
מקורות לפי הנושאים הנ"ל:
1. "בהעלותך את הנרות" - הצתה עד שתהא שלהבת עולה מאליה.
רש"י על במדבר ח', ב': "בהעלותך את הנרות - יֵהֵא שֶׁהַלֶּהֶב עוֹלֶה מֵאֵלָיו, צָרִיךְ לְהַדְלִיק עַד שֶׁתְּהֵא שֶׁלֶהֶב עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ.".
לקוטי שיחות חלק ג', פרשת בהעלותך שיחה א - הרבי מסביר שמדובר במדריך/משפיע שצריך "להדליק את הנר של חברו עד שתהיה שלהבת עולה מאליה".
שם מוסבר כי כל יהודי הוא נר להאיר ותפקידו של המשפיע להצית את נשמת הזולת עד שתאיר בכוחות עצמה.
2. "ועתה יקבץ ה' את עמו" - הבקשה של משה לחלוצים.
במדבר י"א, כ"ט: "וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי? וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם!".
לקוטי שיחות חלק י"א, פרשת בהעלותך שיחה ב' - הרבי מדגיש שמשה לא רק שלא חושש מאחרים שמתנבאים, אלא רואה בזה את שלימות ההנהגה - כשהעם כולו נביאים, כלומר מחוברים ישירות לרוח ה'.
זו דוגמה למנהיגות אמיתית - לרצות שכל אחד יעמוד בקשר אישי עם הקב"ה.
3. "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה".
במדבר י"א, י"ד: "לֹא־אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל־הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי."
לקוטי שיחות חלק י"א, פרשת בהעלותך - בשיחה בהמשך למקור הקודם, מדגיש הרבי את חשיבות שיתוף האחריות, במיוחד כשמדובר בצמיחה והנהגה של העם.
מה שמייחד את משה זה לא שהוא עושה הכול לבד, אלא שהוא מבין שהשלמות היא בשילוב הכוחות.
4. נסיעת העננים - להתקדם רק לפי האות האלוקית.
במדבר ט', י"ז–כ': "וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... עַל־פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל־פִּי ה' יִסָּעוּ..."
לקוטי שיחות חלק כ"ג, פרשת בהעלותך שיחה א' - הרבי מסביר שהענן מסמל את ההשגחה העליונה וההנהגה האלוקית ולא לפי הבנה או חשק אישי.
גם אם המקום לא מוצא חן, וגם אם "מרגישים" שצריך לזוז - אלוקות היא המובילה, לא תחושת בטן בלבד.
5. פסח שני - "בזמן שלא בזמן".
במדבר ט', ז–י"א: "וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו – אֲנַחְנוּ טְמֵאִים... לָמָּה נִגָּרַע?... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא... וְעָשָׂה פֶסַח לַה'."
שיחה מפורסמת של הרבי - פסח שני - אין דבר אבוד, נדפס בכמה מהקבצים (כגון "הגש" או "שיחות קודש", שנה תשל"ג, ל"ג בעומר) - הרבי מדגיש שהמעלה של פסח שני היא - גם אם פספסת בזדון,
לא רק בשוגג - יש תיקון, תמיד אפשר לחזור.
לקוטי שיחות חלק א', פרשת בהעלותך - מובא שהזעקה של "למה ניגרע" יצרה פרק חדש בתורה - כי הקב"ה לא גילה לבני ישראל את האפשרות הזו מראש עד שהם ביקשו או יותר נכון זעקו.
תגובות