פרשת וישלח | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה

- 3 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות

יעקב אבינו עומד על גבול ארץ ישראל, רגע לפני המפגש הדרמטי בחייו.
הוא שומע את המשפט שמרעיד את הלב:
“בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.”
עשיו מתקרב עם כוח מאיים,
ולא סתם כוח, אלא ארבע מאות איש.
מעט אחר כך, מופיעה פרשה מסתורית נוספת: “וימלוך… וימת” - שבע פעמים.
מוסבר בחסידות שאלו הם שבעת מלכי אדום שנולדו ומתו זה אחר זה.
לכאורה, רשימת אירועים היסטוריים,
אבל החסידות מגלה לנו שזה לא רק היסטוריה, זו האנטומיה של הנפש.
אך מה הקשר בין שבעת המלכים של עולם התוהו שמתו, לבין עשיו שמגיע עם 400 איש?
ומה זה מלמד עלינו ?
בספר הזוהר (ח"א קנ"ג ע"א) וגם מקובלי האריז"ל, מסבירים ששבעת מלכי אדום שמובאים בפסוק “וימלוך וימת”, מייצגים את עולם התוהו, עולם התוהו זו מציאות שבה היה האור עצום מאוד אך הכלים היו מועטים (קטנים), והתוצאה: שבירה.
הביטוי של תוהו בנפש האדם הוא מצב שבו הרגשות חזקים מדי, בלי פנימיות, בלי סדר, בלי יכולת להכיל.
הכעס שמתפרץ, התשוקה ששורפת, הקנאה שמתלקחת, כל אלו הם "שברי כלים" של התוהו בנפש.
מובא בכתבי האריז"ל שעשיו הוא שורש עולם התוהו, הוא "אדם שעיר", "אדמוני", מלא אנרגיה בלתי מרוסנת.
הרבי (ליקוטי שיחות חלק כ"ה, וישלח וחלק ל"ה בחיי שרה) מסביר שהמספר 400 הוא "מידת אור גדולה" כפי שמובא בזוהר “ד' מאה עלמין דנהירו” (זוהר ח"ג רפ"ו ע"א), משמע,
עוצמה רוחנית עצומה.
אבל בעשיו, האור הגדול הזה נמשך למטה ללא תיקון ולכן הוא מופיע ככוח מאיים, שהוא 400 אנשי לחימה.
כאן מגיע גילוי מדהים של הרבי שמסביר
שכאשר אברהם קונה את מערת המכפלה ב400 שקל כסף (בראשית כ"ג), הוא פודה ומתקן את מדרגת ה400 בשרשה.
זה היה סכום יקר בצורה מוגזמת, אבל לא סתם אברהם התעקש לשלם, הוא עשה שם תיקון עליון, “קניין נצחי בעולם האצילות” (ליקו"ש חלק ל"ה עמ' 139–142).
כל עוד התיקון לא ירד לעולם הזה בשלמות,
עשיו עדיין מסוגל "למשוך" את כוחות ה400 לצד שלו.
וכאן נכנס יעקב, תיקון התוהו דרך רגש מסודר.
יעקב, בניגוד לעשיו, הוא מייצג את עולם התיקון: איזון, מידה, הרמוניה, יכולת להכיל אור גדול בתוך כלים חזקים.
הרבי מסביר שהמפגש של יעקב עם עשיו הוא לא רק עימות פיזי, אלא תיקון שורשי, יעקב מתקן את "שברי התוהו", מרפא את המקום שבו האור גדול מדי והכלים קטנים מדי.
איך?
דורון (מתנות), תפילה, השתחוות, חיבוק.
מתנות - ממתיקות.
תפילה - מעלה לשורש.
השתחוות - מכניעה את האגו.
חיבוק - מברר את ניצוצי עשיו לטוב.
פתאום ה400 איש אינם איום, הם ביטוי לכוח גדול שהגיע הזמן לתקן.
כולנו מכירים רגעים של תוהו בנפש שלנו:
רגש שמתפרץ ללא שליטה, עומס רגשי שאנחנו לא "יכולים להכיל", כעס, בלבול, דרמה פנימית, אנרגיה גדולה מדי שלא יודעת לאן ללכת.
אלה לא “בעיות”, אלה אורות גדולים מדי שזקוקים לכלים מתוקנים.
לפעמים מגיע “עשיו עם 400 איש”, לא מבחוץ, אלא מבפנים: כוחות חזקים, לא ממוקדים, מפחידים אפילו.
והנה התורה מלמדת אותנו:
הבעיה אינה האור, אלא הכלי.
מסר לחיים:
כשאנחנו מרגישים שהרגש חזק מדי, שזה "גדול עלינו", זה סימן שיש בנו אור עצום, רק צריך כלים.
וזה בדיוק יעקב, להכניס את האור הגדול לתוך סדר ולתקן לא רק את הבעיה, אלא את השורש שלה.
העניין הוא לא לברוח מהתוהו הזה, אלה לתקן אותו, דווקא שם נוכל לגלות את האור הכי גבוה.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:




מאמר נפלא.
כתוב בצורה יפה, מדוייקת ומעוררת.
כישרון כתיבה וזיקוק נדיר.
יפוצו מעיינותך חוצה! יישר כח.