חג הסוכות | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה
- 5 באוק׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
יש משהו בסוכה שתמיד נראה לנו פשוט:
כמה קרשים, קצת סכך, שולחן, כיסאות ואנחנו "יושבים בסוכה".
לכאורה, מה כבר הסיפור?!
מובא בתורה בויקרא פרק כג פסוק מג: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
בזוהר מובא משפט קצר אבל מהפכני: "צִילָא דִּמְהֵימְנוּתָא", משמע שהסוכה היא "צל האמונה", אך מה הכוונה ?!
יש דברים בחיים שאדם משיג בשכלו, יש דברים שהוא עובד עליהם במידותיו, אבל יש גם משהו אחר..
למשל, ילד קטן יכול לעשות טעויות, להסתבך, להיכשל, אבל כשהוא נכנס לחיבוק של אבא או אמא אז
החיבוק לא שואל שאלות מה הוא עשה ואיך הוא וכו', אלה הוא מקיף את כל כולו גם אם הוא לא מבין כלום ולא מתוקן בפנים, וזה בדיוק עניין הסוכה, הקב"ה אומר לנו אחרי הימים הנוראים של ראש השנה ויום כיפור:
בואו אליי לחיבוק, אני עוטף אתכם באור מקיף, באמונה שלא תלויה בשום תנאי.
אבל כאן עולה שאלה:
אם הסוכה היא חיבוק כל כך עוצמתי, למה צריך גם את ארבעת המינים?
הרי מספיק שנשב כולנו יחד באותו החיבוק, תחת אותו הסכך וזה הכל..
אך כאן נכנסת פנימיות התורה ומגלה עומק מופלא ומסבירה שארבעת המינים הם ההפך הגמור מהסוכה:
הסוכה מקיפה אותנו "בכללות", בלי לבדוק מי ומה אנחנו, וארבעת המינים הם ה"פרטים", חז"ל מסבירים
שהלולב הוא כנגד עמוד השדרה, ההדס כנגד העיניים, הערבה כנגד הפה והאתרוג כנגד הלב.
במילים אחרות, הסוכה אומרת לנו: אתם שלי גם בלי לבדוק מה יש בפנים!
וארבעת המינים אומרים בואו נחדיר את זה פנימה: ללב, לעיניים, לפה ולעצמות.
עוד מובא בזוהר רובד עמוק יותר, שארבעת המינים הם מכוונים כנגד ארבע אותיות שם הוי"ה:
האתרוג = יו"ד, נקודת הלב והרגש הפנימי.
הלולב = ה"א הראשונה, עמוד השדרה והעמידה הזקופה.
ההדס = ו"ו, העיניים והראייה.
הערבות = ה"א האחרונה, השפה והדיבור.
מכך יוצא כשאנחנו מנענעים את ארבעת המינים, אנחנו מאחדים לא רק את כל כוחות הגוף אלא גם את שם הוי"ה עצמו,
וכאן מתגלה החידוש הגדול באמת:
בסוכה כולנו שווים, הצדיק הכי גדול והיהודי הכי פשוט יושבים שניהם באותה סוכה, באותו החיבוק.
אבל בארבעת המינים מתגלה שכל אחד הוא חלק מתזמורת אחת גדולה.
האתרוג הוא יפה ושלם ויש לו גם טעם וגם ריח וזה הצדיקים, אבל בלעדי הערבה שהיא משולה לפשוטי העם,
כי היא הכי פשוטה ואין לה לא טעם ולא ריח, אך בלעדיה אין את המצווה, וכן הלאה בכל ארבעת המינים,
הלולב משול לבעלי תורה בלי מעשים טובים, כי יש ללולב טעם (תורה) אך אין לו ריח (מעשים טובים),
ההדס משולה לבעלי מעשים טובים אך בלי תורה והערבה לפשוטי העם כנ"ל.
מזה מובן, שדווקא החיבור של כל הסוגים יחד: לב עם שדרה, עיניים עם פה ושל יהודי מלא תורה עם יהודי פשוט,
זה מה שיוצר את המצווה, את הצוותא (חיבור בארמית) לקב"ה, לשם הוי"ה.
זה נשמע אולי מפתיע אבל הקבלה מגלה לנו שהסוכה וארבעת המינים הם בעצם שני צדדים של אותו המטבע:
הסוכה רומזת לאור המקיף, שזה אהבה כללית שלמעלה מהשגה, אך לעומת זאת, ארבעת המינים רומזים לאור
הפנימי שמסתדר בתוך כלים, בתוך המציאות ומאחד את אותיות הוי"ה בתוכנו.
בחג הסוכות, שניהם האורות האלו נפגשים יחד, אך בשביל שזה יהיה יותר מובן ננסה לתאר איך זה קורה
בחיים האישיים שלנו: יש רגעים שאנחנו מקבלים השראה כללית, כמו לדוגמא, ששומעים שיעור כלשהו או נמצאים
בשבת מיוחדת ומרגישים רוממות כלשהי, אך כולם יודעים שאם ההשראה המרוממת הזו לא תרד ללב, לעיניים, לדיבור ולמעשה בפועל, היא תישאר מקיפה וזמן קצר לאחר מכן היא פשוט תחלוף, לכן מה שהחג מלמד אותנו זה שזה שיש את
החיבוק של הסוכה זה לא אומר שצריך להשאיר את זה מקיף בלבד אלה העבודה היא להכניס את האור המקיף הזה פנימה, וזה קורה באמצעות ארבעת המינים ובחיבור של שם הוי"ה שקורה במילא כתוצאה מחיבור ארבעת המינים ומביא שהאור המקיף יחדור בפועל בכל פרט בחיינו, ולכן סוכות זה החג של השמחה שעליו מובא בתורה "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וכו'..",
כי השמחה היא כששני העולמות נפגשים: האור הגדול המקיף הכל בלי שום תנאי, והאור הפנימי שנכנס לכל פרט בחיים
תוך חיבור למקור העליון של השם, שם הוי"ה.
מסר לחיים:
החיים שלנו מלאים ברגעי השראה מרוממים, כגון: שבתות, חגים, מפגשים מיוחדים וכו'..
אבל החכמה היא לא להסתפק ברוממות הכללית הזו, החכמה היא לקחת את זה ולהחדיר את זה פנימה,
להפוך את זה למבט בעיניים יותר טהור, לדיבור יותר נקי, ללב יותר חם.
הסוכה מזכירה לנו שהקב"ה לא מוותר על אף אחד, וארבעת המינים מזכירים לנו שגם אנחנו לא יכולים לוותר על אף פרט, לא בעצמנו, לא בזולת ובמיוחד לא על החיבור שלנו לקב"ה.
ורק כשזה מתחבר, המקיף והפנימי, הכלל והפקט, רק אז נוצרת השלימות והשמחה האמיתית = שמחת חג הסוכות.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:
מקורות:
ויקרא כ"ג, מ"ז: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
זוהר ח"ג, ק"ג ע"א: "צילא דמהימנותא". זוהר ח"ג, ק"ח ע"א: ארבעת המינים מכוונים כנגד ארבע אותיות הוי"ה.
ויקרא רבה ל, י"ב ופרקי דרבי אליעזר, פרק ס"ד: ארבעת המינים כנגד איברים בגוף האדם.
תנחומא אמור י"ט ופרקי דרבי אליעזר, פרק נ"ג: הקבלת ארבעת המינים לארבעה סוגי מעמדות בעם ישראל, מצדיק ועד יהודי פשוט. ליקוטי תורה לאדמה"ז, פרשת האזינו: הסוכה מסמלת את ה"אהבה הכללית", אור מקיף שמגיע לכל יהודי בלי הבחנה על מעמדו הרוחני. ליקוטי תורה לאדמה"ז, פרשת חוקת: הסוכה והארבעה מינים מסמלים שני צדדים של אותה מצווה: חיבוק כללי ואור פנימי מפורט, המחוברים יחד ליצירת שמחה.
תגובות