שביעי של פסח - סעודת משיח | ה'תשפ"ו

אנחנו רגילים לחשוב שקריעת ים סוף זה עוד נס בשרשרת הניסים של יציאת מצרים,

אבל זה לא עוד נס בשרשרת הניסים, אלא משהו אחר לגמרי.

חז״ל אומרים: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" (מגילה י', ב').

איך ייתכן ששפחה פשוטה רואה יותר מנביא עליון ? מה בדיוק התגלה שם?

החסידות מסבירה שקריעת ים סוף לא הייתה רק שינוי של הטבע,

אלא גילוי של מציאות פנימית שתמיד הייתה קיימת.

הים מסמל את העולם המכוסה (עלמא דאתכסיא),

היבשה מסמלת את העולם הגלוי (עלמא דאתגליא).

ובקריעת ים סוף, כאשר הים נפתח אז זה בעצם לוקח את העולם המכוסהומביא אותו לידי גילוי.

מכך ניתן לומר שהאלוקות שהייתה נסתרת, התגלתה לעיני כל.

(תורה אור לאדמה"ז, פרשת בשלח. לקוטי תורה לאדמה"ז, צו)

ולכן זה לא היה גילוי דרך השגה כמו נבואה, אלא ראייה ישירה, בלי וילונות, בלי הסתרים, בלי גבולות.

אך כאן מגיעה נקודה עמוקה עוד יותר, כי אם זה כזה גילוי עצום,

אז למה זה לא קרה ביציאת מצרים עצמה ?

למה דווקא אחרי שיצאנו, אז רק אז מגיע הרגע הזה?

זאת כי יש כאן שני שלבים בעבודת האדם:

• יציאת מצרים זה היציאה מהמיצרים, מהגבולות, מההרגלים - זה לשבור את מה שכובל אותנו.

  אבל עדיין העולם נשאר כמו שהוא - האלוקות עדיין מוסתרת.

• קריעת ים סוף זה כבר שלב אחר לגמרי, זה לא לצאת מהרע, זה להתחיל לראות את האמת.

  ולכן דווקא שם מגיע גילוי שאפילו לנביאים אין.

וכאן אנחנו מגיעים לחיבור של שביעי של פסח ובמיוחד לסעודת משיח שאותה תיקן הבעש״ט הקדוש.

הבעש"ט הקדוש מסביר שבשביעי של פסח מאיר אור מהגאולה העתידה (ספר השיחות תש”א, עמ’ 85 ואילך).

למה דווקא בשביעי של פסח? כי ביום זה התרחש האירוע של קריאת ים סוף, שכמו דאז שההסתרים נהפכו לגילוי,

כך גם בסעודת משיח, יש אור של הגאולה העתידה שעליה אומר הנביא: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו" (ישעיהו מ, ה).

לעתיד לבוא לא ייווצר עולם חדש, אלא תתגלה האלוקות שכבר נמצאת בו,

וזה בדיוק מה שקרה בקריעת ים סוף. לא נוצר משהו חדש, אלא נחשף מה שהיה מוסתר.

(לקוטי שיחות, חלק ז, שביעי של פסח)

שביעי של פסח הוא לא רק זיכרון של נס שהיה, אלא חלון לגאולה שתהיה.

ולכן בסעודת משיח אנחנו לא רק אוכלים, אנחנו מכניסים את הגאולה לתוך החיים שלנו.

מצה מסמלת ביטול ואמונה פשוטה.

יין מסמל שמחה וגילוי פנימיות.

יחד הם יוצרים כלי לגילוי.

(ספר המנהגים חב"ד, סדר סעודת משיח. מאמרי אדמו"ר הרש"ב על מצה ויין)

הרבה פעמים אדם יוצא מהמצרים שלו.

הוא מחליט להשתנות, מתקדם, בונה את עצמו מחדש.

אבל בפנים, הוא עדיין לא רואה אור ולא מרגיש שום גילוי, וזה מתסכל.

קריעת ים סוף מלמדת אותנו שיש שלב נוסף, שלב שבו לא רק אתה משתנה, אלא המציאות עצמה נפתחת.

שלב שבו אתה מתחיל לראות את מה שתמיד היה שם.

מסר לחיים:

הגאולה, האישית והכללית, לא מתחילה כשאתה הופך למישהו אחר,

אלא כשאתה מגלה את מי שאתה באמת.

ובשביעי של פסח, בסעודת משיח, אנחנו לא רק זוכרים את הגאולה,

אנחנו מתאמנים לראות אותה.