חג שבועות | ה׳תשפ״ו

מנהג ישראל לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, אך זה קצת תמוה.

מה העניין עם אכילת חלב דווקא ?

ברובד הפשט של התורה, מדברים המון סביב זה, ומובאים כמה דעות,

יש דעה שאומרת שלאחר מתן תורה עם ישראל לא יכל לאכול את הבשר שהיה עד כה כי היו מחוייבים בדיני כשרות ויש צורך בלהכשיר את הכלים ואת הבשר - דבר שבוודאי לוקח זמן רב.

אך אם כך - מדוע לא אכלו פירות ?

יש דעה נוספת שאומרת שמכוון שמשה רבינו עלה 40 יום וכו׳ על מנת לקבל את התורה, אז אוכלים חלב,

כי ערכה המספרי של המילה ״חלב״ שווה 40, יש מוסיפים ואומרים שהמילה ״חלבי״ בתוספת יו״ד שווה גימטריה 50 וזה כנגד 50 ימים מפסח עד שבועות.

ברובד של פנימיות התורה, מוסתר כאן עומק מאוד מעניין.

אם נסתכל על שני הקצוות של חלב ובשר, חלב הוא לבן, לבן מסמל טוהר, התרחבות וכו׳..

האם מביאה חלב לתינוק, הפרה מביאה חלב לעגל וכן הלאה.

מכאן מובן כי החלב עניינו חסד.

לעומת זאת, יש את הבשר, שהוא אדום ומוצק ומכונס בעצמו, בשר זה שחיטה, זה בהחלט משתייך למילה גבורות ולא חסדים.

מכאן מובן כי הבשר עניינו גבורה.

(זוהר חלק ג׳ קכ״ד ע״ב. פרי עץ חיים, שער חג השבועות).

האר״י הקדוש מסביר, שכל זמן שלא בא משיח בפועל ממש, העולם עדיין זקוק לכך שהחסדים ימתיקו את הגבורות - דהיינו להגביר חסדים יותר מגבורות ובכך לעלות את החסד מעל הגבורה.

בגאולה השלימה יהיה מצב שבו גם הגבורות עצמן יתעלו ויתהפכו לטוב גלוי, אבל בזמן הזה של הגלות, העבודה היא שהחסד יגבר על הדין (עץ חיים, שער הכללים. שער הכוונות, דרושי שבועות).

לכן מנהג נפוץ כל כך לאכול קודם כל חלב ורק לאחר מכן את הבשר.

כך גם נפסק להלכה, שאחרי אכילת מאכל חלבי אפשרי לאכול מיד לאחר מכן משהו בשרי ולא להפך (למעט גבינות קשות שבמהם הדין שונה מחלב רגיל.

למה נפסק להלכה שקודם חלב ורק לאחר מכן בשר ?

כי החלב צריך להיות ה״תחתון״ - הבסיס שעליו מגיע אחר כך הבשר.

למה דווקא התחתון ? במסכת פסחים בתלמוד הבבלי (דף ע״ו ע״ב), ישנו דיון מה גובר,

האם התחתון (תתאה) גובר, או העליון (עילאה) גובר.

לבסוף פסקו חכמים כי התחתון גובר, או בלשון התלמוד: ״תתאה גבר״ (התחתון גובר).

כלומר, הדבר שנמצא למטה הוא זה שפועל ומשפיע על העליון.

כך גם בעבודת ה׳, כאשר היסוד של האדם הוא חסד, אהבה, רכות ונתינה, אז גם כאשר מופיעים אחר כך ״גבורות״ - קשיחות, משמעת, כוח ודין. הכול מקבל צורה מתוקנת.

וזה בדיוק עניינה של התורה שניתנה בשבועות, כי התורה היא לא רק דין יבש וזהו.

התורה מתחילה ב״ימין מקרבת״, ככתוב: ״עולם חסד יבנה״ (תהילים פ״ט ג׳),

התורה ניתנה כדי לחבר שמים וארץ, כדי להכניס אלוקות בתוך העולם הגשמי מתוך אהבה וחסד.

עוד כי אפשר לראות כי המילה חלב בגימטריה קטנה שווה 13 שמשמעו ״אחד״ - ה׳ אלוקינו ה׳ ״אחד״.

ועוד ניתן לראות כי בגימטריה לפי סדר האותיות מרכיב את הערך של 22, שמשמעו כ״ב, דהיינו כ״ב אותיות לשון הקודש), עוד כי בגימטריה שנקראת את-בש הערך של המילה חלב יוצא 380 שזה ערכה של המילה ״מצרים״, שע״י הגברת החסדים על הגבורות אנו יכולים להתחבר לה׳ אחד וכ״ב אותיות לשון הקודש ובאמצעות זאת גם לצאת ממצרים - שעבוד החומר ולקבל את התורה - לכן מתחילים בחלב.

להראות שגם הכוח, הדין והגבורה צריכים להיות מונחים על יסוד של חסד.

מסר לחיים:

יש אנשים שבונים את החיים שלהם על ״גבורה״ - ביקורת, קשיחות, כוח ושליטה.

אבל התורה מלמדת אותנו שבסיס אמיתי חייב להתחיל דווקא מחלב - מחסד, אהבה, רכות ונתינה.

וכאשר החסד נמצא למטה - כיסוד, אז גם הגבורות נהיות קדושות ומתוקנות.

זה סוד הגאולה הפרטית של האדם וזה גם הסוד של הגאולה השלימה:

שהחסד יאיר את העולם עד שגם הגבורות עצמן יהפכו לטוב באופן הנראה והנגלה.