פרשת עקב | ה'תשפ"ה
- דניאל דוד עטיה
- 9 באוג׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 12 באוג׳
בפרשת עקב אנו למדים על כוחן של מצוות הנראות "קלות" ועל עבודת ה' דווקא בעקביים - בחיי היום יום הפשוטים.
התורה מזכירה לנו שהאדם חי לא רק מהלחם אלא מהחיות האלוקית שבתוכו ושדווקא ברגעי שובע חשוב לזכור לברך ולהודות.
חמש נקודות חסידיות‑קבליות עם מסרים מעשיים לחיים מגלות איך לחבר את הרוחניות לכל צעד ביום שלנו.
1. "והיה עקב תשמעון" - ענווה וירידה לשורש
המילה "עקב" רומזת לעקב הרגל - החלק הנמוך ביותר בגוף.
לפי תורת הקבלה, הנשמה יורדת לגוף אל תוך העולם הזה המכונה "עקביים" של העולמות,
וזאת כדי לברר את החושך ולהפוך אותו לאור. הרבי מליובאוויטש מסביר שדווקא המצוות שנראות
בעינינו כ"קלות" ושנדמות לאדם כשוליות, הן הן שמבררות את הנקודה העמוקה ביותר בנפש ובבריאה.
מסר לחיים:
לפעמים הקושי הגדול ביותר הוא דווקא בדברים הפשוטים והיום יומיים - סבלנות בבית, ברכה בכוונה, שמחה בעבודה.
שם מתגלה הגדולה של האדם
2. "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" - פנימיות החיות
האדם אינו חי רק מהלחם - מהחומר, אלא מ"פי ה'" המחיה את הלחם, דהיינו מהניצוץ האלוקי שבתוכו.
האר"י הקדוש מבאר שכל מאכל מכיל ניצוץ קדושה שצריך לעלות על ידי ברכה וכוונה.
החיות הרוחנית היא העיקרית והלחם הוא רק לבוש.
מסר לחיים:
גם כשאנו עוסקים בפרנסה ובעניינים גשמיים, נזכור שהעיקר הוא החיות הפנימית - הקדושה, הכוונה לשם
שמים והטוב שאנו עושים דרכם.
3. "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" - יראה קטנה
חז"ל שואלים: "וכי יראה מילתא זוטרתא היא?" (פירוש: יראה זה דבר קטן וקל בעיניך? הכוונה היא האם דרגת יראת ה' זה דבר קל ?) אז מבארים בצחוק ש"אצל משה מילתא זוטרתא היא" (שאצל משה רבינו זה היה קל - לנו לא).
החסידות מסבירה ש"יראה" מתחלקת לשתי דרגות: יראה תתאה (קטנה) ויראה עילאה (גדולה).
הדרישה כאן היא ליראה קטנה - תחושת כבוד בסיסית לה' שמביאה את האדם לדרך נכונה.
מסר לחיים:
גם אם איננו בדרגות עליונות, הצעד הראשון בעבודת ה' הוא לפתח מודעות פשוטה - לדעת שיש מלך ולכבדו וזו ההתחלה לכל עבודת ה'.
4. ברכת המזון - "ואכלת ושבעת וברכת"
ב"לקוטי תורה" לאדמה"ז מוסבר שהברכה מגיעה דווקא לאחר השביעה: כשאדם שבע, אז מתברר ניצוץ הקדושה שבמאכל והגוף מקבל שלווה המאפשרת לנשמה להודות לה' מתוך פנימיות ולא רק מן השפה ולחוץ. ברכת המזון פועלת המשכה אלוקית שמחברת את השובע הגשמי עם הקדושה הרוחנית, ובכך מבצעת בירור שלם של המאכל.
מסר לחיים:
גם ברגעי שפע ונוחות כשיש לנו "שובע" - לא לשכוח להודות, ההודיה ברגעים הללו מגלה שהקשר שלנו
עם ה' אמיתי ולא תלוי במצוקה.
5. "והיה אם שכוח תשכח" - סכנת השכחה
הזהרה כפולה - "שכוח תשכח", מלמדת שהשכחה מתחילה דקה-דקה, עד שנעשית כפולה.
בחסידות מוסבר שהשכחה היא תוצאה של התרחקות מהשורש - חוסר התבוננות והתעסקות בעניינים חיצוניים בלבד.
מסר לחיים:
שמירה על זיכרון תמידי - לימוד יומי, אמירת קריאת שמע, רגעי חשבון נפש, זה מה שמציל אותנו מהדרדרות איטית של הנפש ומחזיר אותנו למיקוד ולייעוד.
קבוצת וואטסאפ שקטה "חסידות בפרשה",
אתם מוזמנים להצטרף בקישור הבא:
מקורות לפי הנושאים הנ"ל:
1. "והיה עקב תשמעון" - ענווה וירידה לשורש
שיחת ש"פ עקב, כ”ף מנחם‑אב.
2. "לא על הלחם לבדו יחיה האדם" - פנימיות החיות
שער המצוות להאר"י - פרשת עקב. תניא פרק לז. ליקוטי תורה לאדמה"ז פרשת מטות-מסעי.
3. "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך" - יראה קטנה
פרשנויות אצל רש״י, מהרש״א ואחרים על הביטוי: "יראה מילתא זוטרתא" לגבי משה, שמלמד על יראה בסיסית בעבודת ה'. ברכות ל"ג ע"ב.
4. ברכת המזון - "ואכלת ושבעת וברכת"
לקוטי תורה לאדמה"ז - פרשת עקב, ד"ה "ואכלת ושבעת וברכת"
5. "והיה אם שכוח תשכח" - סכנת השכחה
שיחת ש"ק פרשת עקב, כ”ף מנחם‑אב.
תגובות