פרשת האזינו ויום הכיפורים | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה
- 27 בספט׳
- זמן קריאה 3 דקות
יש ימים בשנה שבהם הכפרה תלויה במעשים שלנו, בתשובה שלנו, במילים שנאמר.
אבל יום הכיפורים זה משהו אחר לגמרי, זה לא רק עוד יום של תפילות וחרטה, אלא זמן שבו היום עצמו פועל כפרה.
חז"ל אומרים: "עיצומו של יום מכפר", גם אם האדם לא סיים את כל שלבי התשובה, עצם היום הזה נושא כוח אלוקי שמכפר ומטהר. הרבי מסביר שהמילה "עצומו" אינה סתם "היום בעצמו", אלא רמז לעצם הנשמה, שהיא הנקודה הפנימית ביותר של יהודי, זו נקודה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולא משנה מה עבר על האדם, היא לעולם לא נפגמת.
ביום הכיפורים ישנן חמש תפילות והם כנגד חמש דרגות הנשמה.
רוב ימות השנה יש שלוש תפילות: שחרית, מנחה וערבית. בשבתות וחגים יש ארבעה תפילות כי יש את תפילת מוסף.
אבל ביום כיפור יש בנוסף למוסף גם את תפילת הנעילה.
המקובלים מסבירים שכל תפילה מקבילה לדרגה אחרת בנפש:
נפש - הדרגה המחוברת לחיי היום יום ולמעשה.
רוח - קשורה לרגש ולמידות.
נשמה - מקור השכל וההבנה.
חיה - כוח עליון של חיות פנימית.
יחידה - עצם הנשמה, המקום שלא נפגם לעולם.
כאשר מתגלת עצם הנשמה, מתגלה גם עצם היום, וברגע שהשורש הטהור הזה עולה ומתאחד עם ה',
הוא מאיר על כל הרבדים של האדם ומטהר אותם, כל הפגמים נמסים, ולא בגלל ש"סידרנו" הכל,
אלא כי האור הזה שורשי יותר מהחטא.
ביום כיפור מתגלה דרגה זו, הדרגה החמישית - יחידה.
זו הסיבה שיש ביום הזה תפילה מיוחדת, 'תפילת הנעילה' שמופיעה רק פעם בשנה.
דבר מעניין הוא שהיהודי יכול לא להגיע כל השנה לבית הכנסת ואפילו בכיפור הוא לא כזה מתלהב מלבוא ומרגיש כמעין צביעות, אך על תפילת הנעילה הוא לא מוותר, זאת כי באותה השעה, האדם כבר לא מתפלל על "פרטים",
אלא מתעורר בו דרגת היחידה, עצם נשמתו בשורש שלו, זה כבר לא דיאלוג - זו אחדות.
באותו השבוע שחל יום הכיפורים זה השבוע בה אנו קוראים את פרשת האזינו ואת שירת משה:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי".
השירה הזו היא עדות וברית לדורות, חיבור בין שמים לארץ.
שירה זו מספרת את סיפור עם ישראל: הנפילות, העליות וגם את הנאמנות האינסופית בקב"ה.
ביום כיפור השירה מקבלת חיים חדשים, היא מזכירה לנו שגם אם בשגרה שלנו אנחנו נופלים,
בעומק פנימיותנו נשאר תמיד שיר טהור, בדיוק כמו דרגת היחידה שבנפש שלא נפגמת לעולם.
הרבי מלמד שכאשר אומרים "עצומו של יום מכפר", זה לא רק שהיום עצמו קדוש, אלא שביום הזה מתגלת עצם
הנשמה של עם ישראל, והעצם הזו מחוברת תמיד אל ה' ללא שום מחיצות.
כשהעצם הזה מתגלה, כל החטאים, הפגמים, המאבקים פשוט נמסים.
זה כמו אש גדולה ששורפת את כל הלכלוך ומותירה זהב טהור.
וזהו בדיוק מה שקורה בתפילת הנעילה, זה לא עוד בקשה או תחינה, אלא שירה פנימית - בלי מילים,
שירה שמחברת אותנו לשורש שמעל כל פגם. באותו הרגע, העם כולו שר עם משה את "השיר":
שיר שמחבר בין שמים לארץ, בין ה' לישראל.
מסר לחיים:
ביום כיפור יש לנו הזדמנות להיזכר שאנחנו הרבה יותר מהמעשים שלנו.
גם אם טעינו, גם אם התרחקנו, תמיד יש בתוכנו את נקודת ה'יחידה' שלא נפגמה לעולם.
לפעמים, מספיק רגע של שקט פנימי, רגע של "נעילה" בתוך הלב כדי לשמוע את השיר הזה.
כששומעים אותו, מבינים: לא צריך להילחם בחושך, לא להתבונן במה חטאנו אלה פשוט להדליק את האור.
ביום כיפור כולנו שרים יחד: "שובו בנים שובבים", והקב"ה עונה לנו בשירה: "אהבתי אתכם, אמר ה'".
צום מועיל וגמר חתימה טובה.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:
מקורות:
לקוטי שיחות, חלק ד', שיחה ליום הכיפורים, עמ' 1149. שבועות יג, א. דברים ל״ב, א' מג' - שירת האזינו.
ספר התניא, פרק ב' - "חלק אלוקה ממעל ממש".
תגובות