פרשת חיי שרה | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה
- 11 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
בפרשת חיי שרה אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה כדי לקבור את שרה,
התורה מדגישה: “וַיְהִי קֶבֶר בְּקִרְיַת אַרְבַּע, הִוא חֶבְרוֹן.”
אם נאמר כבר “קרית ארבע” - מדוע להוסיף “היא חברון”? הרי היה יותר נכון לומר "קרית ארבע חברון" ולא "היא חברון", אך התורה לא סתם כותבת שקרית ארבע היא חברון, התורה לא סתם מתארת כאן מיקום גיאוגרפי, אלא מגלה לנו עומק רוחני, תבנית של נפש האדם.
מה מסתתר מאחורי השם “קרית ארבע”?
ומה המשמעות בכך שהתורה מדגישה שהיא (קרית ארבע) “חברון”?
ולמה דווקא סביב שרה אמנו ?
בליקוטי שיחות (כרך א’, חיי שרה) הרבי מסביר ש“קרית ארבע” רומזת לארבעת היסודות
שמהם נברא העולם וגם האדם, ארבעת היסודות הם:
אש - סמל לחום, להתלהבות, לשאיפה, גאווה וכו'.
רוח - מייצגת דיבור, רגשות, רצון להשפיע על אחרים וכו'.
מים - סמל לאהבה, לרוך, לתענוגות, לרצון להיטיב וכו'.
עפר - ענווה, יציבות, התמדה, עצבות, כבדות וכו'.
אצל רוב האנשים ארבעת היסודות האלה אינם בהרמוניה.
האדם מתלהב מדבר אחד (אש), מתקרר במהירות (מים), נגרר אחרי דיבורים מיותרים (רוח),
ואז נשבר ונופל לייאוש (עפר).
זו “קרית ארבע”, עיר של פירוד פנימי, מקום שבו כל כוח מושך לכיוון אחר.
אבל שרה אמנו חיה חיי “חברון”.
“חברון” מלשון חיבור, לחבר את כל היסודות על מנת שיהיו מאוחדים.
האש שלה - הייתה אש של קדושה.
הרוח שלה - דיבור נעים ובונה.
המים - אהבה אמיתית לקדושה.
והעפר - ביטול מוחלט לרצון ה’.
כשהיסודות מתחברים, אז נוצרת שלמות.
וזה עומק הפסוק: “קרית ארבע היא חברון”, כשהאדם לוקח את ארבעת היסודות שבתוכו ומחברם לנקודה אחת של שליחות אלוקית, אז הוא חי חיים של חיבור, חיים של “חברון”.
כל אחד מאיתנו מרגיש לפעמים שהוא “קרית ארבע”:
יש בנו צדדים שונים, לפעמים אנחנו מתלהבים, לפעמים כבדים, לפעמים פתוחים, לפעמים סגורים.
הנפש שלנו מורכבת, מלאה ניגודים.
אבל הקב”ה לא מבקש מאיתנו לבטל צד כלשהו, אלא לחבר את כולם לעבודתו יתברך.
שגם האש תשרת את הקדושה, גם הרוח - את האמת, גם המים - את האהבה לזולת וגם העפר - את היציבות בעבודת ה’.
כשהאדם מצליח להפוך את כל הכוחות שלו לחלק מתמונה אחת, הוא מגלה שלווה פנימית עמוקה.
הוא לא נקרע עוד בין היסודות שלו - כי כולם עובדים יחד למען אותה מטרה.
זהו אדם שחי ב“חברון” - חיבור.
מסר לחיים:
הקדושה לא נמדדת בכמה “חלקים” יש בך - כלומר, בכמה צדדים טובים אתה מצליח להפעיל, או בכמה מצוות אתה בולט בהן - אלא בכמה אתה מצליח לחבר את כל הצדדים שבך לעבודת ה’ אחת ושלמה.
העבודה של יהודי היא לא למחוק את הניגודים, אלא להפוך אותם לסימפוניה שלימה: מחשבה, דיבור ומעשה - כולם פועלים בהרמוניה של שליחות אלוקית.
וזוהי “קרית ארבע היא חברון” שבכל אחד מאיתנו - להפוך את הפירוד הפנימי לחיבור, ולחיות חיים מלאים, מאוזנים וקדושים באמת.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:
תגובות