פרשת תרומה | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה
- 16 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
יש פסוק אחד בפרשת תרומה, שאם עוצרים עליו לרגע, הוא מטלטל את כל תפיסת המקדש:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.." (שמות כ"ה, ח').
לכאורה, היה צריך לומר ושכנתי בתוכו - בתוך המשכן, כי הרי עליו מדובר.
בונים מבנה, כלי קודש, ארון, מנורה, מזבח ואז התורה משנה מילה ומעבירה את השכינה מהמקום אל האנשים ?
האם הקב"ה רוצה בית או שהוא רוצה לב ?
האם המשכן הוא היעד או שהוא רק אמצעי למשהו עמוק יותר ?
השינוי הקטן מ"בתוכו" ל"בתוכם" מגלה לנו שהמקדש האמיתי הוא לא בניין, אלא הוא אדם (לקוטי שיחות חלק א', פרשת תרומה, עמ' 157-158. שם חלק ו', פרשת תרומה, עמ' 102).
בתורת החסידות מוסבר שהשראת השכינה בישראל היא לא תוצאה של המשכן, אלא להפך.
המשכן הוא תוצאה של השכינה שבתוכם (לקוטי שיחות חלק א' פרשת תרומה, עמ' 158. ספר המאמרים מלוקט ח"א עמ' 203).
כלומר, לא בנו משכן כדי שתשרה השכינה ,אלא מפני שיש שכינה בנשמות ולזה נדרש ביטוי גשמי בעולם.
המשכן הוא "הקרנה חיצונית" של המקדש הפנימי - כמו גוף לנשמה (תניא, פרק נ"א).
אם כך, מתחדד עומק נוסף כי במשכן היו מדרגות: חצר, קודש, קודש הקודשים.
והן כולן קיימות באדם (תורה אור, פרשת תרומה, ד"ה "ועשו לי מקדש").
יש רובד חיצוני שהוא מסמל את המעשה, ויש רובד פנימי שהוא מסמל את הרגש, ויש רובד פנימי עוד יותר שהוא עצם הנשמה, מקום שבו שורה השכינה תמיד (תניא, פרקים ב' ונ"ב), שם אין חורבן, שם אין גלות, וזה ה"בתוכם".
אם השכינה כבר בתוכנו למה לבנות מבנה? החסידות מסבירה שהתכלית היא שהקדושה לא תישאר רוחנית
אלא שתחדור לחומר, שהעולם עצמו יהפוך משכן (מדרש תנחומא נשא ט"ז. לקוטי שיחות חלק ו', פרשת תרומה, עמ' 105).
ולכן בונים מעצים, זהב, בדים, נחושת וכו'..
כדי לגלות שגם הגשמי יכול להיות בית לקב"ה.
וכאן מגיע המסר האישי לכל אחד ואחת מישראל: הפסוק לא נאמר רק לדור המדבר, אלא הוא נאמר לכל יהודי בכל זמן ומקום: "ועשו לי מקדש" זה אומר שתבנה מקום לקב"ה בחיים שלך (לקוטי שיחות חלק א', פרשת תרומה, עמ' 159),
ולא, לא מדובר על בית כנסת או ישיבה, אלא בתוך העבודה, הבית, השגרה, ההתמודדויות - שם ה' רוצה לשכון.
כשיהודי לומד תורה הוא בונה ארון, כשהוא מדליק נר מצווה הוא מדליק מנורה, כשהוא מזכך מידה הוא מקטיר קטורת (דרך מצוותיך, מצות בנין המקדש, דף פ"ג).
מסר לחיים:
העולם רגיל לחשוב שה' נמצא במקומות קדושים, אבל התורה מגלה שהמקום הקדוש באמת הוא האדם עצמו.
המשכן היה פרויקט חד פעמי במדבר, אבל "ושכנתי בתוכם" הוא פרויקט נצחי.
הקב״ה לא ביקש רק בית מעצים וזהב, הוא ביקש בית בלב ובנשמה.
וכשיהודי פותח לו מקום בתוכו אז השכינה לא רק שורה בו, אלא דרכו שורה גם בכל העולם.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:
מהמם!!
פותח את הלב ומעצים את הכוח הפנימי