לעלות למעלה או להוריד למטה?

לעלות למעלה או להוריד למטה?

ההבדל המהותי בין קבלה לחסידות.

באחד מהימים הראשונים שלי בישיבת חב"ד, בה למדתי זמן מה, היה מידי בוקר שיעור חסידות בתורה אור/ליקוטי תורה של בעל התניא (תלוי בפרשה).

הרב אעביר את השיעור באופן מאוד רחב ועמוק ומאוד סוחף, השיעורים איתו היו בהחלט מרוממים ומעניקים חיות לנשמה.

אך לפתע אחרי זמן מה, הרגשתי שהמושגים בתורת החסידות מוכרים לי עוד מספרי הקבלה שלמדתי, הרבה קודם מההתקרבות שלי ליהדות בכלל ולחב"ד בפרט, הרגשתי כאילו זה סוג של קבלה, אז משהו בי היה מאוד טעון בעניין וזמן מה שאני מתחבט עם עצמי ותוהה - מדוע לא ללמוד קבלה ? ובהחלט שעלה השיקול להכנס לישיבת המקובלים וללמוד קבלה, אך כמובן שלא אעשה זאת עד שלא אברר מה ההבדל בין חסידות לקבלה.

וכך עשיתי, באחד השיעורים, החלטתי לשאול את הרב מה ההבדל, לדעתי השאלה הייתה פשוטה, אך התשובה של הרב שינתה בי את כל הגישה.

השאלה הייתה:

"הרב, נשמע כי תורת החסידות משתמשת באותם המושגים של הקבלה, אז למה לא ללמוד קבלה פשוט ?

הרב ענה לי במשפט אחד שמלווה אותי עד היום:

"הקבלה מעלה את האדם אל העולמות העליונים - החסידות מורידה את העולמות העליונים אל האדם."

המשפט הזה נשמע מאוד קצר ופשוט, אך הוא טומן בתוכו עולם שלם.

תורת הקבלה עוסקת בעולמות העליונים, בספירות האלוקיות, בהשתלשלות העולמות, בצינורות השפע, בשמות מלאכים, צירופי שמות שם השם ובמה שמעבר לתפיסה האנושית, במשהו שמעבר לעולם שלנו.

לימוד הקבלה הוא עמוק ודורש ריכוז, טהרה והתנתקות מסוימת מהעולם הגשמי.

הקבלה מרוממת את האדם, היא קוראת לו לטפס, להתרומם, להתנתק מהחולין כדי להתחבר למימדים עליונים של המציאות.

לעומת זאת, תורת החסידות ובמיוחד חסידות חב"ד, לוקחת את אותם המושגים הקבליים העמוקים, אך לא מסתפקת בידע.

החסידות בעצם שואלת: מה זה אומר לי ? איך זה משנה את חיי ? קמתי בבוקר, נו ו..? איפה זה פוגש אותי בחיים ?

החסידות בעצם מכניסה את האור לתוך הכלי, לתוך הנפש, אל תוך המאבקים הפנימיים של היום יום:

עצבות, כעס, גאווה, עצלות, חיפוש משמעות ותשוקה לקשר אמיתי עם ה'.

החסידות לא דורשת מהאדם "לעלות אל השם" - היא מגלה לו איך ה' כבר נמצא בתוכו ובתוך הבריאה ממש.

החסידות לא רק מבארת מהו אור אין סוף, אלא איך אפשר להרגיש אותו בתפילה, בשיחה עם אנשים,

בהתמודדות יום יומית.

אז עכשיו עולה השאלה העיקרית:

מה עדיף - לעלות למעלה או להוריד למטה ?

האמת היא, ששני הכיוונים חשובים ונחוצים: גם לשאוף לגבוה וגם להוריד את הגבוה לתוך החיים.

אבל בזמננו, כמו שמדגיש הרבי: הדור זקוק בעיקר לאור החסידות, לאור שמאיר את החיים עצמם.

את הנפש, את הקשר הפשוט והעמוק עם ה' גם בתוך העולם.

נקודה למחשבה:

אם אתם מרגישים שהעולם נהיה כבד, שהקשר עם ה' דורש טיפוס אינסופי, אולי אתם צריכים להיזכר שהאור עצמו מחפש לרדת אליך ושאנחנו נקיים את הבקשה: "שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים"

(במדרש תנחומא, פרשת נשא סימן ט"ז. תניא פרק ל"ו. ראה באריכות מאמר יום טוב של ראש השנה תרס"ו)