פרשת בשלח | ה'תשפ"ו
- דניאל דוד עטיה
- לפני 6 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: לפני 5 ימים
הקב״ה מוציא את עם ישראל ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה,
הכול כבר מוכן, העם חופשי מהעבדות של ארץ מצרים ועכשיו היה מתבקש רק דבר אחד: ללכת בדרך הקצרה.
אבל התורה מדגישה: "וְלֹא נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא" (שמות י"ג, י"ז).
ה׳ בוחר דווקא בדרך הארוכה והמסובכת - דרך המדבר.
והשאלה היא, אם המטרה היא להגיע למתן תורה, למה לסבך ?
ולמה מיד אחרי 10 המכות וקריעת ים סוף והשירה הגדולה קורה הבלתי נתפס: "וַיִּלּוֹנוּ הָעָם" (שמות ט"ו, כ"ד) ?
איך דור שראה ניסים גלויים, נופל כל כך מהר?
התשובה לכך היא אחת:
הדרך הקצרה מייצרת תוצאה, הדרך הארוכה מייצרת אישיות.
מצרים לא הייתה רק מקום גיאוגרפי, היא הייתה תודעה, תודעה של לחץ, תלות, תגובתיות, חיים מנס לנס
(תניא, מ"ז - מ"ט).
אך אם העם היה הולך בדרך הקצרה, הם אכן היו מגיעים לארץ ישראל אבל עם אותו מייצר נפש
(ליקוטי שיחות, חלק כ"א, פרשת בשלח, שיחה ב').
לכן הקב״ה מוליך את עם ישראל במדבר זמן כה רב, זמן של 40 שנה, שהמספר 40 הוא כנגד 40 ימי המבול שבאו לטהר את העולם וכך זה גם מקביל ל40 סאה של מי מקווה לצורך טהרה).
אך דווקא שם, אחרי נס כל כך אדיר כמו קריעת ים סוף - מופיעה התלונה הראשונה של "וַיִּלּוֹנוּ הָעָם" (שמות ט"ו, כ"ד).
הירידה של עם ישראל במדבר מגלה את החסר שעדיין דורש בירור ולא חלילה שהיא סתירה לגאולה (ליקוטי שיחות, חלק ט"ו, בשלח).
הנס מגלה מה יש, אבל העבודה מגלה מי אתה באמת, זה ההבדל בין ההארה שיש בנס לעומת הקניין שנעשה ע"י עבודה מתמשכת (תורה אור לאדמה"ז, בשלח).
אמונה שמתעוררת מניסים היא בוודאי אמיתית, אך היא עדיין חיצונית, מקיפה, לא חודרת למעשה בפועל,
כי כשהריגוש נשכח היא מתנדפת, זה ההבדל בין אמונה שמגיעה מהתגלות עליונה לבין אמונה שנקנית בעמל מוחו של האדם ובכך נעשת בפנימיות ומביאה לידי מעשה בפועל (ליקוטי שיחות, חלק ט"ז, יתרו).
המדבר לא בא לבטל את האמונה ח"ו, כי: "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן" (שמות רבה לד, א).
הקב"ה רוצה לעגן את האמונה של עם ישראל בכלים, זאת ע"י סבלנות, התמדה, הליכה יום יומית בלי התפעלות, כדי להביא את האדם לקביעות פנימית שאינה תלויה בהתעוררות רגשית, ולכן הנפילה לא סותרת את הדרך אלא היא חלק ממנה (תניא, פרק מ״ב).
המסר לחיים:
לפעמים אנחנו מרגישים שהדרך שלנו מתארכת, ושאחרי רגעי אור באים רגעי תלונה, זה לא סימן שטעינו בדרך,
אלא זה סימן שאנחנו כבר לא בדרך הקצרה, אלא בדרך ארוכה, שהיא כאמור הדרך שבונה אותנו.
אתם מוזמנים להצטרף לערוץ שלנו "בפיך ובלבבך" בקישור הבא:
יפה מאוד, מסר מחזק ורלוונטי