ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך

ה' שמרך ה' צלך על יד ימינך

קרוב, גם כשלא מרגישים

(תהילים קכ"א ה')

חז״ל והכתובים אומרים פסוק ומשאירים לאדם להעמיק.

“ה’ שומרך, ה’ צִלְּךָ - על יד ימינך.”

לכאורה, פסוק של השגחה - הקב״ה שומר, מלווה, נמצא.

אבל כשמתבוננים בו באמת, משהו כאן אינו רגיל.

למה פעמיים שם השם ? ולמה דווקא צל ? ומה פשר הסיום "על יד ימינך" ?

על פי פנימיות התורה, שם הויה אינו שם של התלבשות, זה אור אלוקי שלא מתלבש במציאות,

זה אור שלמעלה מהעולם - אור מקיף.

אור שמקיף את האדם, שומר עליו, גם כשאינו מרגיש, גם כשאינו ראוי.

ולכן הפסוק פותח: "ה’ שומרך" - שמירה מוחלטת, כללית, שאינה תלויה במצב האדם כלל.

אך מיד אחר כך בא חידוש עמוק יותר: "ה’ צִלְּךָ."

המקיף הזה אינו מרוחק אלה נעשה צל.

וצל, מטבעו, אינו פועל מעצמו, הוא אינו מקדים אלה הוא זז בדיוק לפי תנועת האדם.

האדם מתקרב והצל מתקרב גם כן, האדם נעצר - הצל נעצר.

כלומר, אותו אור מקיף עליון, מתגלה לפי תנועת האדם בעולם, וכאן נכנסת חלוקת הנשמה.

לנשמה יש חמש דרגות: נפש, רוח, נשמה. חיה, יחידה.

שלוש הראשונות: נפש, רוח, נשמה - הן אורות פנימיים.

אור שנכנס, נתפס, מורגש.

שתי הדרגות האחרות: חיה ויחידה - הן כבר אור מקיף.

יחידה - מקיף רחוק, עצמי, עליון.

שמירה שאינה תלויה כלל במעשי האדם.

חיה - מקיף קרוב.

אור שלא נכנס, אך מתקרב, מגיב, מלווה.

וכעת הפסוק מתבהר יותר:

"ה’ שומרך" - שם הויה מצד היחידה.

מקיף רחוק. שמירה מוחלטת, קבועה, שלא תלויה בדבר.

"ה’ צִלְּךָ" - שם הויה מצד החיה.

מקיף קרוב. כזה שנעשה “צל”,כזה שמגיב לתנועת האדם.

שני שמות הויה הם לא כפילות לשון, אלא שתי דרגות באור המקיף עצמו.

ואז בא הסיום: "על יד ימינך."

לא “יד ימין” במובן הגשמי, אלא על־יָד - לידך.

והימין - הוא חסד .

המקיף האלוקי אינו עומד מעל האדם, אלא לצידו, במקום שנמצא החסד.

וכאן מתגלה עומק נוסף:

כאשר האדם עושה חסד, זאת אומרת, כאשר הוא פועל בימין,בהשפעה, בנתינה, בפתיחה.

הוא מעצים את ה“צל”, הצל מתרחב, המקיף מתקרב, אור החיה מתגלה ביתר שאת.

לא מפני שהאדם “קונה” את ההשגחה, אלא מפני שהוא נעשה כלי לגילוי שלה.

האדם זז בימין והצל האלוקי זז איתו.

וזו הבשורה של הפסוק:

יש אור אלוקי ששומר על האדם תמיד, גם כשהוא אינו מרגיש.

ויש אור אלוקי שמגיב לתנועותיו כצל נאמן.

וכאשר האדם בוחר בדרך החסד, הוא מגלה שהאור אינו רחוק, אלא עומד לידו.

על יד ימינך.